מאת: איגוד הטריאתלון
המנצח או המנצחת הוא הספורטאי שיחצה ראשון את קו הסיום בריצה כאשר הזמן הנמדד הוא הזמן הכולל מהזינוק למים ועד סיום הריצה כולל זמני ההחלפות.
קיימים עוד מספר תחרויות רב ענפיות המהוות גרסאות מיוחדות לענף: דואתלון (ריצה, רכיבה, ריצה) ואקוואתלון (ריצה, שחייה, ריצה).
במידה וחלק השחייה יהיה במים פתוחים וטמפרטורת המים תהיה נמוכה מ 22 מעלות צלסיוס וע"פ חוקת הטריאתלון העולמית, ניתן להשתמש בחליפות שחייה.
הזינוקים למים מתבצעים לרוב במקצים, כאשר כל מקצה יכלול ספורטאים מאותה קבוצת גיל המתחרים אחד בשני לאותם מרחקים.
ניתן לשחות בכל סגנון שהוא, אולם נהוג לשחות בסגנון החתירה המהיר ביותר.
רכיבה:חבישת קסדה היא חובה בכל תחרות.
האופניים חייבים להיות תקינים ובטוחים לרכיבה.
כל התחרויות מתקיימות בכבישים "סטריליים", כלומר כבישים שעליהם לא נוסעים כלי רכב בזמן התחרות ואשר נסגרו ע"י המשטרה לטובת קיום התחרות.
קיימים שני סוגים של רכיבה במהלך תחרות טריאתלון, הראשונה: תחרות המאפשר "דראפטינג" – רכיבה בדבוקות רוכבים; והשנייה: תחרות אשר אוסרת רכיבת דראפטינג במהלך הרכיבה .רכיבה בדבוקה מחייבת זהירות מיוחדת, מיומנות גבוהה ברכיבה וכן מחייבת רכיבה על אופני כביש בלבד ללא התקן "אירובאר" .רכיבת דראפטינג מתקיימת לרוב במקצי העילית המקצועניים, בתחרויות הנוער ובתחרויות ספציפיות של קבוצות הגיל. רכיבה בדבוקה בתחרויות שבהן אסורה רכיבה כזו מהווה עבירה חמורה על חוקי התחרות ועשויה להביא לפסילת המתחרה.
לאורך מסלול הריצה בטריאתלון ימצאו כמעט תמיד תחנות שתייה המאוישות על ידי מתנדבים אשר יגישו לרצים בקבוקים או כוסות שתיה קרה.
מסלול הריצה יהיה מסומן תמיד בשלטי הכוונה ומידע על כיוון הריצה והמרחק שכבר עבר הרץ, אולם האחריות על הכרת המסלול חלה על המתחרה בלבד.
שטחי החלפה:מקום בו המתחרים מבצעים את פעילות ההחלפה בין שחיה לאופניים ובין אופניים לריצה. ברוב התחרויות קיים שטח החלפה אחד אך יש תחרויות בהן יש שני שטחי החלפה (אחד להחלפה בין שחייה לרכיבה והשני להחלפה בין רכיבה לריצה). שטחי ההחלפה מכונים לעיתים קרובות T1 ו T2.
שטח ההחלפה הינו איזור "סטרילי" שאליו מותרת הכניסה למתחרים בלבד (מרגע הכניסה אליו להתארגנות ועד להוצאת הציוד בסוף התחרות). הציוד שלך נשמר בשטח ההחלפה במיקום אחד במהלך התחרות. למלווים אין אפשרות להיכנס לשטח ההחלפה.
לפני התחרות יינתן לך מספר מתחרה לאופניים ומספר חזה שעליך ללבוש בזמן הרכיבה והריצה.
בתחרויות על כל מתחרה לענוד התקן מיוחד "שבב" (צ'יפ) המודד את זמן התחרות מאות הזינוק ועד חציית קו הסיום. כמו כן מהווה הצ'יפ אמצעי בקרה על כך שהמתחרה ביצע בהתאם לחוקי התחרות את כל המרחקים שעליו היה לבצע. מתחרה שזמני הביניים שלו חסרים עלול להיפסל והתוצאה שלו לא תחשב כתוצאה חוקית.
בעת הכניסה לשטח ההחלפה על המתחרה להציב את האופניים במיקום הייעודי שהוקצה לו ובהתאם למקצה בו הוא מתחרה. במיקום זה יניח המתחרה באופן מסודר את כל הציוד הדרוש לו לתחרות בכל אחד מהשלבים בתחרות.
אולי כבר שמעת על ענף הטריאתלון ממישהו בעבודה, מחבר, משכן, או שיצא לך לצפות בתחרות בטלוויזיה, וכעת אתה תוהה על מה כל העניין?
האגדה מספרת כי הטריאתלון, תחרות המשלבת את ענף השחייה, רכיבה על אופנים וריצה (תמיד בסדר זה) נולדה מהתערבות בין חברים בעיר סאן דייגו בקליפורניה, ארה"ב: מי הוא האתלט הטוב ביותר? השחיין? הרוכב? או הרץ?
הענף החל לצבור תאוצה ב 1978 ובשנת 2000 ,באולימפיאדת סידני אוסטרליה הפך לראשונה להיות ענף אולימפי רשמי.
תחרות הטריאתלון תתחיל תמיד בשלב השחייה, תמשיך ברכיבה על אופניים ותסתיים בריצה.האגדה מספרת כי הטריאתלון, תחרות המשלבת את ענף השחייה, רכיבה על אופנים וריצה (תמיד בסדר זה) נולדה מהתערבות בין חברים בעיר סאן דייגו בקליפורניה, ארה"ב: מי הוא האתלט הטוב ביותר? השחיין? הרוכב? או הרץ?
הענף החל לצבור תאוצה ב 1978 ובשנת 2000 ,באולימפיאדת סידני אוסטרליה הפך לראשונה להיות ענף אולימפי רשמי.
המנצח או המנצחת הוא הספורטאי שיחצה ראשון את קו הסיום בריצה כאשר הזמן הנמדד הוא הזמן הכולל מהזינוק למים ועד סיום הריצה כולל זמני ההחלפות.
קיימים עוד מספר תחרויות רב ענפיות המהוות גרסאות מיוחדות לענף: דואתלון (ריצה, רכיבה, ריצה) ואקוואתלון (ריצה, שחייה, ריצה).
שחייה:
השחייה מתבצעת בברכת שחייה (מקצי ילדים בלבד) או במים פתוחים (אגם, נהר, תעלה, ים), במים מתוקים או במים מלוחים. במידה וחלק השחייה יהיה במים פתוחים וטמפרטורת המים תהיה נמוכה מ 22 מעלות צלסיוס וע"פ חוקת הטריאתלון העולמית, ניתן להשתמש בחליפות שחייה.
הזינוקים למים מתבצעים לרוב במקצים, כאשר כל מקצה יכלול ספורטאים מאותה קבוצת גיל המתחרים אחד בשני לאותם מרחקים.
ניתן לשחות בכל סגנון שהוא, אולם נהוג לשחות בסגנון החתירה המהיר ביותר.
רכיבה:חבישת קסדה היא חובה בכל תחרות.
האופניים חייבים להיות תקינים ובטוחים לרכיבה.
כל התחרויות מתקיימות בכבישים "סטריליים", כלומר כבישים שעליהם לא נוסעים כלי רכב בזמן התחרות ואשר נסגרו ע"י המשטרה לטובת קיום התחרות.
קיימים שני סוגים של רכיבה במהלך תחרות טריאתלון, הראשונה: תחרות המאפשר "דראפטינג" – רכיבה בדבוקות רוכבים; והשנייה: תחרות אשר אוסרת רכיבת דראפטינג במהלך הרכיבה .רכיבה בדבוקה מחייבת זהירות מיוחדת, מיומנות גבוהה ברכיבה וכן מחייבת רכיבה על אופני כביש בלבד ללא התקן "אירובאר" .רכיבת דראפטינג מתקיימת לרוב במקצי העילית המקצועניים, בתחרויות הנוער ובתחרויות ספציפיות של קבוצות הגיל. רכיבה בדבוקה בתחרויות שבהן אסורה רכיבה כזו מהווה עבירה חמורה על חוקי התחרות ועשויה להביא לפסילת המתחרה.
לספורטאים שעדיין לא התנסו ברכיבת כביש מומלץ לרכוש מיומנות זאת בהדרגה. בתחילה ע"י רכיבה בכבישים בטוחים במיוחד (סגורים או סטריליים) ורק לאחר מכן לרכוב בכבישים הרגילים במסגרות קבוצתיות ובליווי רוכבים אחרים ו/או רכב ליווי ו/או מאמן רכיבה.
מסלול האופניים בתחרות יהיה מסומן על ידי שלטים, ויאויש על ידי מתנדבים אשר יכוונו אותך. יחד עם זאת, עליך לקרא את עלון התחרות ולהכיר את המסלול.
ריצה:ריצה היא כאמור החלק האחרון בתחרות הטריאתלון ולעיתים החלק הקשה מכל. הגוף כבר עייף לאחר פעילות נמרצת של שחייה ורכיבה והריצה עצמה היא פעילות ספורטיבית הדורשת מהגוף סיבולת אירובית ומנטאלית גבוהה.
הנעליים הם החלק החשוב ביותר בציוד הריצה שלכם. וכדאי לרכוש נעליים מתאימות ונוחות בחנויות המתמחות בנעלי ריצה. כמו כן כדאי להצטייד בציוד הגנה מהשמש כגון כובע רגיל או מצחייה וקרם הגנה מהשמש. ריצה:ריצה היא כאמור החלק האחרון בתחרות הטריאתלון ולעיתים החלק הקשה מכל. הגוף כבר עייף לאחר פעילות נמרצת של שחייה ורכיבה והריצה עצמה היא פעילות ספורטיבית הדורשת מהגוף סיבולת אירובית ומנטאלית גבוהה.
לאורך מסלול הריצה בטריאתלון ימצאו כמעט תמיד תחנות שתייה המאוישות על ידי מתנדבים אשר יגישו לרצים בקבוקים או כוסות שתיה קרה.
מסלול הריצה יהיה מסומן תמיד בשלטי הכוונה ומידע על כיוון הריצה והמרחק שכבר עבר הרץ, אולם האחריות על הכרת המסלול חלה על המתחרה בלבד.
שטחי החלפה:מקום בו המתחרים מבצעים את פעילות ההחלפה בין שחיה לאופניים ובין אופניים לריצה. ברוב התחרויות קיים שטח החלפה אחד אך יש תחרויות בהן יש שני שטחי החלפה (אחד להחלפה בין שחייה לרכיבה והשני להחלפה בין רכיבה לריצה). שטחי ההחלפה מכונים לעיתים קרובות T1 ו T2.
שטח ההחלפה הינו איזור "סטרילי" שאליו מותרת הכניסה למתחרים בלבד (מרגע הכניסה אליו להתארגנות ועד להוצאת הציוד בסוף התחרות). הציוד שלך נשמר בשטח ההחלפה במיקום אחד במהלך התחרות. למלווים אין אפשרות להיכנס לשטח ההחלפה.
לפני התחרות יינתן לך מספר מתחרה לאופניים ומספר חזה שעליך ללבוש בזמן הרכיבה והריצה.
בתחרויות על כל מתחרה לענוד התקן מיוחד "שבב" (צ'יפ) המודד את זמן התחרות מאות הזינוק ועד חציית קו הסיום. כמו כן מהווה הצ'יפ אמצעי בקרה על כך שהמתחרה ביצע בהתאם לחוקי התחרות את כל המרחקים שעליו היה לבצע. מתחרה שזמני הביניים שלו חסרים עלול להיפסל והתוצאה שלו לא תחשב כתוצאה חוקית.
בעת הכניסה לשטח ההחלפה על המתחרה להציב את האופניים במיקום הייעודי שהוקצה לו ובהתאם למקצה בו הוא מתחרה. במיקום זה יניח המתחרה באופן מסודר את כל הציוד הדרוש לו לתחרות בכל אחד מהשלבים בתחרות.
